החלטה בתיק ת"א 22828-04-12

1.         בפני בקשה למתן צו עשה ארעי שהגיש המבקש כנגד המשיב במסגרתו ביקש להורות למשרד הרישוי לרשום אותו כבעלים של הרכב מסוג וולוו מס' רישוי 287-76-17 שנת ייצור 1998 (להלן: " הרכב").

2.         לטענת המבקש בחודש יוני 2011, לאחר שפרסם מודעה למכירת הרכב פנה אליו המשיב לשם רכישת הרכב. לאחר דין ודברים נחתם בין המבקש למשיב זכרון דברים לפיו יקנה המשיב את הרכב בסך של 20,000 ש"ח ואף יישא בעלות אגרת הרישוי.

3.         כך נקבע בין השאר בזיכרון הדברים:

                        "כל ההוצאות הנלוות להעברת הטסט וידיעת הליקויים של המזגן וחלון קדמי ידועות למר חיים וחלות עליו".

4.         במעמד זיכרון הדברים שילם המשיב למבקש על החשבון סך של 2,000 ש"ח. לפי הסיכום ביניהם, יתרת הסכום היתה צריכה להיות משולמת למבקש מיד בתום ביצוע מבחן הרישוי לרכב והעברת הבעלות לידי המשיב.

5.         אין חולק כי כעולה מנספח 2 לבקשה לצו קבוע הרכב עבר את מבחן הרישוי ביום 14.6.11.

6.         מאחר ועל אף ההסכם לא העביר המשיב לידי המבקש את יתרת הסכום (18,000 ש"ח), ביקש המבקש לבטל את זיכרון הדברים ולהחזיר לו את הרכב. המשיב סרב בטענה כי הוא כבר השקיע ברכב כספים ורק אם יקבל בחזרה את אותם כספים שהשקיע הוא יהיה מוכן להחזיר את הרכב למבקש. בצר לו פנה המבקש למשטרה והגיש תלונה על גניבת הרכב.

7.         ביום 22.6.11 הוחזר למבקש הרכב באמצעות המשטרה.

לאחר קבלת הרכב בחזרה לרשותו, נערך בין הצדדים ביום 11.7.11 הסכם ביטול רכישת הרכב במסגרתו החזיר המבקש למשיב את דמי הקדימה בסך 2,000 ש"ח, שני צמיגים ומצבר. באשר לעלות דמי הרישוי (1,570 ש"ח) שלגביהם אין מחלוקת שהם שולמו על ידי המשיב, הוסכם בין הצדדים כי סכום זה יוחזר למשיב מיד לאחר מכירתו של הרכב לאחר על ידי המבקש.

            עוד הוסכם בין הצדדים כי עם קבלת כל האמור על ידי המשיב לא תהא לו כל טענה ו/או תביעה כנגד המבקש לתקופה מיום 13.6.11 ועד 11.7.11 כל דוח שניתן, ככל שניתן, בתקופה זו ישא בו המשיב. 

            ההסכם האמור נחתם על ידי המשיב והמבקש בפני עורך דין.

8.         בכך לא הסתיימה הפרשה. לימים כשביקש המבקש למכור את הרכב הסתבר לו כי המשיב העביר את הרכב על שמו. לפיכך, הוגשה הבקשה שבפני.

ביום 17.4.12 ניתנה על ידי החלטה לפיה אין מקום ליתן הסעד המבוקש במעמד צד אחד תוך שאני קובעת דיון במעמד הצדדים ליום 6.5.12. עוד קבעתי באותה החלטה כי בכדי למנוע דיס פוזיציה ברכב שיהיה בה לשנות מהסטאטוס קוו  הוריתי על הטלת צו עיקול זמני בהתאם לתקנה 374(א) לתקנות סדר דין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות") שירשם במשרד הרישוי לטובת המבקש וזאת כנגד הפקדת ערבויות מצד המבקש.

            משלא הופקדו ערבויות בפועל על אף האורכות שניתנו צו העיקול שנשלח למשרד הרישוי ביום 18.4.12 בוטל ביום 25.12.12.

            ביום 6.5.12 התייצבו הצדדים לדיון בפני.

9.         במהלך הדיון חזר המבקש על כל טענותיו כפי שפורטו הן בבקשה למתן צו ארעי והן בבקשה למתן צו קבוע.

10.        מאידך טען המשיב:

א.         מאחר והוא השקיע כספים בתיקונו של הרכב הרי שיש לו חלק ברכב ורק אם המבקש יחזיר לו את הכספים שהשקיע יהיה מוכן להעביר את הבעלות ברכב בחזרה על שמו של המבקש.

ב.         את האישור להשקיע בתיקון הרכב הוא קיבל מהמבקש בטלפון.